מאת אסף כהן - מנכ"ל פינאפ
דיבידנד ריבית והפרשי הצמדה
הגדרות
דמי ניכיון
כשיש ני"ע שנסחר בפחות מערכו הנקוב- ההפרש השלילי בין הערך הנקוב (מהוון) לערך שבו נסחרת האג"ח (פרמיה- תוספת מעל הערך הנקוב). כשנקבל את החזר הקרן בסוף נקבל את הערך הנקוב שהוא יותר ממה ששילמנו וזה חייב במס.
ריבית
פס"ד צימרמן– גם ריבית לא רצונית (נזיקית לדוג') חייבת במס.
דיבידנד
הטבה שמקבל בעל מניות- יש להבדיל בין לרווח ממניה לרווח מריבית (אג"ח זבל- זה בעצם מניה).
סיכום נושא בצ'קליסט – סדר בדיקה בכל ענייני הצמדה
- האם הרווחים מהצמדה הוניים או פירותיים? מבחן הניתוק: האם יש קשר בין העיסקה לבין הרווח?רביב: ניתן לנתק קשר על ידי שימוש בצד ג' (למרות ששם, מבחינה מהותית לדעתי, היה מדובר בקשר ישיר).אם הקרן היא פירותית אז גם ההצמדה פירותית (דפוס המרכז)אם הקרן היא הונית, אבל מדובר בחברה לטווח רחוק שמשתמשת בינתיים בכספים – נחשב פירותי. (קי.בי.ע).גם אם המסקנה שמדובר בהוני, כשל ברישום מעיד על פירותי! (קופת עליה).
- רביב: ניתן לנתק קשר על ידי שימוש בצד ג' (למרות ששם, מבחינה מהותית לדעתי, היה מדובר בקשר ישיר).
- אם הקרן היא פירותית אז גם ההצמדה פירותית (דפוס המרכז)
- אם הקרן היא הונית, אבל מדובר בחברה לטווח רחוק שמשתמשת בינתיים בכספים – נחשב פירותי. (קי.בי.ע).
- גם אם המסקנה שמדובר בהוני, כשל ברישום מעיד על פירותי! (קופת עליה).
- במידה שפירותי, האם זה חלק מ-2(1) או מ-2(4)? מבחן האינטגרליות: האם העסקה נעשה כחלק אינטגרלי מפעילויות העסק? במידה שכן, אז 2(1).אם מדובר במוסד פיננסי או אשראי ספקים אז תמיד 2(1). (גורביץ').
- אם מדובר במוסד פיננסי או אשראי ספקים אז תמיד 2(1). (גורביץ').
הפרשי הצמדה
א. עד 1975- לא היה מיסוי על הפרשי הצמדה- לא נחשבו כהוצאה או כהכנסה. פס"ד סיגריות לוד – הפרשי הצמדה זה בעצם החזר הקרן בערכים ריאלים, לכן לא ימוסו הפרשי הצמדה.
ב. חריגי הפסיקה לפני 1975:
- מוסדות פיננסיים– הכנסותיהם מהפרשי הצמדה וריבית נכללות בס' 2(1)- הכנסה מעסק. במקרה זה הפרשי ההצמדה ייחשבו כהוצאה וכהכנסה (עיסוקם ורווחיהם נובעים מההצמדה).
- אשראי ספקים– פס"ד עיזבון גורביץ- אשראי ספקים אינו עומד בפני עצמו והוא חלק מהעסקה ועל כן הפרשי ההצמדה ימוסו באותו אופן שבו הייתה חייבת העסקה הקבלנית.
- עיקרון הניתוק– גם מי שעיסוקו בכספים מהווה חלק אינטגראלי מעסקיו (אשראי ספקים) יכול לנתק עסקה ספציפית ולומר שהפרשי הצמדה אינם חלק מעסקו. פס"ד האחים רביב קבלנים לא נותנים משכנתא ישירות לקונים, אלא דרך הבנק. הם שמים את הכסף שהתכוונו ממילא להלוות בפיקדון בבנק, כערובה להלוואה לקונים. בכך הם יוצרים "ניתוק" בין העסקאות ולכן אינם ממוסים על הרווחים מההצמדה. בימ"ש מקבל את טענת האחים רביב.
עיוותי הפסיקה
- אבחנה מלאכותית בין הלוואה שנקובה רק בריבית נומינאלית לבין הלוואה שמחירה נקוב במחיר הצמדה + ריבית (ואז אינה ממוסה על הצמדה).
- מבחן הניתוק גורם לפניה למתווך גם כשלא יעיל לעשות זאת (כמו האחים רביב).
- פס"ד הדנים בשאלה האם עסק הוא מוסד פיננסי או לא.
לאחר 1975– הפרשי הצמדה חייבים במס ומותרים לניכוי כהוצאה לפי ס' 17(1):
- מלווה שעיסוקו איננו בכספים (פיקדון בבנק)- הפרשי ההצמדה שלו פטורים ממס- ס' 9(13)
השלכות כיום
- עיקרון הניתוק משמש בהבחנה בין הכנסה מהצמדה: פירותית או הכנסה הונית. אם יש ניתוק, מדובר בהכנסה הונית.
- לע"ז, כדי להכריע בין סיווג ההצמדה בין 2(1) ל-2(4), יש להשתמש במבחן האינטגראליות – האם זה חלק מהפעילות העסקית הרגילה? (אם מתקיים, אז 2(1)).:
- אם הקרן מקורה בהכנסה פירותית אז גם הריבית המצטברת היא פירותית לפי ס' 2(1) (פס"ד דפוס המרכז)
- האם יש ניתוק ממעגל העסקים- שימוש בכספים המוחזקים בפיקדון (פס"ד קי.בי.ע חברה לפיתוח ערים, לא יכלה להתחיל לפתח עקב מגבלות מסוימות, והשתמשה בכספי הלקוחות בינתיים להשקעות. טענה שאינה צריכה להיות מחויבת על מדד, ביהמ"ש חייב אותה עקב השימוש), בחברה שעוסקת בטווח ארוך, אז כספי תקופת הביניים יחשבו כפירותי. פס"ד קופת עליה קבוצה שיתופית שהשקיעה גם את דמי החבר בה; ביהמ"ש מיסה על כספים שהרוויחו מהצמדה, למרות שהיו הוניים וזה מטעם טכני יחסית, של אי הפרדה ברישום) ניתן לנתק אולם יש לעשות רישום מדויק.
- פס"ד מלון פלאזה- תנאים להכנסה מעסק- ההון שהניב את הריבית ורווחי ההצמדה צריך להיות מפעילותו העיקרית של הנישום, ההון המושקע צריך להיות קשור ישירות להתחייבויות הנישום, משך ההשקעה קצר ומימוש ההשקעה נועד לשימוש בפעילותו השוטפת של העסק. בהנחה שהכספים שהושקעו בהלוואה הם כספים שהתקבלו כפירות החברה ובהנחה שהריבית והרווח מהפרשי ההצמדה שיתקבלו מההלוואה יכנסו למעגל העסקי של החברה
- אם אין אינטגראליות אז ימוסה לפי ס' 2(4), אם יש אינטגראליות ימוסה לפי ס' 2(1).
- חוקי עידוד- האם ההכנסה שייכת לתחום שמקבל הקלות (חדר במלון מול הכנסות מקיוסק שבמלון)
עיתוי המיסוי
א. מיסוי ריבית פס"ד רפק אלקטרוניקה– גם במקרה שלא ניתן לעשות שימוש ברווח שהצטבר, הריבית מצטברת ללא קשר ליכולת השימוש על בסיס תקופתי ועל כן יש לשלם על בסיס תקופתי של הצטברות המס.
ב. פס"ד קופת עליה גם הפרשי הצמדה חייבים כל שנה (פס"ד קי.בי. ע)
ג. פס"ד דפוס המרכז– חברה מצמידה פיקדונות לשער הדולר ומנסה להתנער מהפרשי הצמדה; טוענת שיש את הפרשי ההצמדה לחשב רק במועד המימוש. ביהמ"ש קובע: א. שהצמדה דולרית תשולם מדי שנה בשנה. ב. דוחה את עקרון המימוש מכיוון שהתרחשו שלושה תנאים מצטברים לדעתו:
א. ודאות (שהדולר יעלה).
ב. כימות (אין בעיית כימות בהקשר זה כי אפשר לבדוק בכמה הדולר עלה בדיוק) .
ג. נזילות (אין בעיה כי ניתן לשעבד מול הפיקדון לצורך הלוואה).
השגותיו של בר: מתרעם על ההנמקה ויישום עקרון המימוש.
- ודאות –אין וודאות אף פעם לעניין הדולר.דיני המס צופים פני עבר ולא פני עתיד.ודאות אינה חלק מעקרון המימוש, כפי שנקבע בפס"ד כהן
- אין וודאות אף פעם לעניין הדולר.
- דיני המס צופים פני עבר ולא פני עתיד.
- ודאות אינה חלק מעקרון המימוש, כפי שנקבע בפס"ד כהן
- יש לצמצם את תחולת עקרון המימוש כדי לקדם פרוגרסיביות.
- גם מניות ימוסו בצורה שנתית כי עונות על הרציונלים לעיל.
דמי ניכיון- בלבול בפסיקה
- פס"ד לידור בעל חברה קונה ממנה מלווה חובה ששווה 100 במחיר 600. המחוזי פוטר אות מכל מס כי לא מתאים לאף קטגוריה. העליון קורא לזה דמי הצמדה ומחייב אותו במס פירותי על הרווח (400). בימ"ש קורא לדמי הניכיון הצמדה ובכך טועה למרות שבשורה התחתונה זה אותו סעיף.
- פס"ד זילברשטיין מינץ- הלוואת בעלים ללא ריבית. בדיון נוסף דורנר אומרת שזה ניכיון למרות שלפי בר אין זה כך: הם קנו מהחברה במחיר נמוך ממחיר השוק את ההלוואה ולכן זו פרמיה/ריבית שלהם ולא ניכיון! (דורנר המבולבלת הסתכלה על זה מעיני החברה, שאינה ממוסה בהקשר זה, ואז זה באמת ניכיון)
המידע המוצג אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ואינו מהווה תחליף לייעוץ מס, ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין בשירות משום המלצה או חוות דעת ואינו בא במקום שיקול דעת עצמאי של המשתמש. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח ו/או הצעה לרכישת שירות. ייתכן שבמידע המוצג נפלו שיבושים ו/או שגיאות ו/או טעויות ו/או אי דיוקים אשר החברה אינה נושאת באחריות להם.