רכב חברה לא בהכרח משתלם לכם

בעבר רכב חברה היה שקול לסמל סטטוס. מי שקיבלו רכב ממקום העבודה נחשבו אז למנהלים בכירים.אבל החל מ-2010 רכב חברה הוא ממש לא מתנה. להיפך, ישנם מקרים בהם מדובר בפגיעה בשכר הנטו מבלי שיש לכך הצדקה. מה שגורם לכך הוא השינוי בנוסחת המיסוי באופן בו מחשבים את ההטבה.

הכלל המרכזי במיסוי הוא כזה: אם קיבלתם משהו מהמעביד מדובר בתוספת שכר חייבת במס אלא אם כן קיבלתם אותו לצרכי עבודה בלבד. אבל לרכב חברה יש שימוש מעורב: הוא אכן משמש לצרכי עבודה, אולם הוא נשאר עם העובד גם מחוץ לשעות העבודה.

השימוש הפרטי ברכב הוא בגדר טובת הנאה מהמעביד או במילים אחרות: שקול למשכורת. לכן שווי השימוש הפרטי ברכב יתווסף לשכר. למהלך התוספת למשכורת קוראים זקיפה. ספציפית כאשר מדברים על רכבים מכונה הזקיפה: "זקיפת שווי שימוש אישי".

כיום שיטת החישוב של שווי השימוש אחידה לכולם. לא משנה אם מדובר בעובד שטח המשתמש ברכב הצמוד לנסיעות במהלך היום, עובד אשר גר במטולה ועובד בת"א, או עובד שגר ברמת אביב ומשתמש ברכב בכדי להגיע לרמת החייל, לכולם יתווסף למשכורת סכום זהה. וזאת משום

שמבחינת נוסחת מס הכנסה ההטבה זהה לגמרי ותלויה רק בשאלה של סוג הרכב ולא בסך השימוש הפרטי בו. זה נשמע אמנם מוזר אולם  מס הכנסה נימק את הזהות בחישוב על אף השוני המהותי בין האנשים בנימוק של שוויון:

"שווי השימוש נקבע כסכום קבוע בשקלים לחודש בגין מרכיב שימוש פרטי נורמטיבי, ללא תלות בהיקף הנסועה הכולל של הרכב. משמעות הדבר היא, כי לעניין המרכיב הפרטי הרי מרגע שהסתיים יום העבודה, גם אם עובד השטח נסע במהלך יום העבודה בכל רחבי הארץ ורואה החשבון או המתכנת לא קמו מהכיסא במשרד, כולם מבצעים במסגרת המרכיב הפרטי לאחר שעות העבודה שימושים נורמטיביים דומים  – קניות, בילויים, חופשות וכל שימוש פרטי אחר, לכן אין סיבה לתשלום מס שונה."

אבל, במציאות לא כולם משתמשים ברכב באותו האופן בשעות הפנאי. כך שיוצא שמי שאוהב לבלות בבית או שהמשפחה המורחבת שלו גרה באיזור משלם על נפח נסיעות פרטי קטן כמו מי שבכל סוף שבוע יורד לאילת ברוורס.

עניין נוסף הוא שהמס על זקיפת שווי השימוש תלוי במס השולי, כך שיוצא שתוספת של 4,000 ש״ח בגין רכב תעלה לאדם אחד ששיעור המס שלו נמוך, נניח 10% כ-400 ש״ח בחודש, ואילו לאדם לאחר ששיעור המס שלו 30% תעלה כ-1,200 ש״ח. כלומר, שני עובדים עם אותו רכב בדיוק שילמו עליו סכומים שונים.

כלומר כדאיות החזקת רכב תלויה לא רק בנפח הנסועה בשעות הפנאי, אלא גם במס השולי המוטל על האדם (יש גם סיבוכים נוספים הנובעים מסעיפים אחרים בפקודת מס הכנסה כמו למשל העובדה ששווי הזקיפה אינו מזכה בזכות להפקיד כנגדו לקרן השתלמות וכו׳ אולם על כך במאמר למתקדמים).

כלומר הבעיה המרכזית: המס על רכב מתייחס בצורה זהה לאנשים עם צרכים ושיעורי מס שונים.

תלוי בסוג הרכב שיש לכם, ובכמה כסף תקבלו מהמעביד אם תחזירו לו את הרכב. בגדול- אם יש לכם רכב יקר (מכונית מנהלים או מנהלים+) תצטרכו תוספת שכר של בערך 4,000 ש״ח כדי שתשמרו על רמת החיים שלכם ותצאו מורווחים. בליסינג של מכוניות מיני מספיקה תוספת שכר של 3,000 ש״ח.

ככלל, עדיף תמיד לקבל שכר ולא רכב שכן כנגד שכר ניתן להפקיד לקרן השתלמות פנסיה וכו׳ (בתנאי שהטבות אלו אינן מנוצלות במלואן), אלא אם כן נפח השימוש שלכם עולה על 25,000 ק״מ ואז עדיף להשתמש ברכבי המעביד.

בקרוב נעלה כלי חישובי לשכיר המבולבל שיאפשר לו לבדוק בדיוק את כדאיות הרכב מהעבודה.