מיסוי הכנסות מניירות ערך סחירים- איך זה עובד?

פוסט זה נועד בעיקר להעשרה. לכן בסוף קריאת פוסט זה מומלץ לקרוא את המדריכים הפרקטיים יותר כאשר עוסקים בהחזרי מס לשכירים (ראו חלק ב למילוי טופס 867, אבל הרלוונטי יותר לחלק זה הוא דווקא חלק ג' של המאמר. כמו כן מומלץ לקרוא את החלק שעוסק בטופס 867).

אז איך ממסים ניירות ערך סחירים?

ניירות ערך סחירים: כאשר יחיד היה רוכש ני"ע סחירים בבורסה בישראל ומוכר אותם היה לו פטור ממס על רווח ההון שהיה לו. הפטור ממס היה קבוע בצו מס הכנסה לפי ס' 97(ג). כאשר חברה הייתה רוכשת ני"ע סחירים ומוכרת אותם בבורסה, שני מצבים יכולים להיות:

מצב ראשון: חל על החברה חוק התיאומים- במקרה הזה לא היה לחברה פטור על הרווח והיא חייבת במס לפי ס' 6 לחוק התיאומים בשל אינפלציה. רווח מני"ע לפי ס' 6 לחוק התיאומים היה נחשב להכנסה מעסק ולכן ש. המס שחל היה ש. מס חברות. (ההפסד לא היה נחשב להפסד מעסק)

מצב שני: לא חל חוק התיאומים על החברה- במקרה הזה גם החברה הייתה פטורה ממס לפי ס' 97(ג).

ני"ע לא סחירים: כאשר יחיד היה רוכש ני"ע שלא היו נסחרים בבורסה, ואז היה רישום בבורסה ומכר אותן כשהן כבר נסחרות, המצב הזה אומר כך: המכירה לא תהיה פטורה ממס אלא אם כן אותו יחיד שילם מס רווח הון רגיל בעת רישום המניות בבורסה, וזאת לפי ס' 101 לפקודה. ס' 101 קובע שאם מישהו מחזיק בני"ע שלא נסחרים ואח"כ ני"ע האלה נרשמים לבורסה, ביום הרישום יש מכירה ולכן צריך לשלם מס רווח הון על הרווח שהצטבר מיום הרכישה ועד ליום הרישום.אם שילם מס ביום הרישום יש לו פטור ביום המכירה של המניות לפי ס' 97(ג).

ס' 101 חל גם על חברות. כלומר: אם חברה החזיקה בני"ע לא סחירים, ואח"כ נרשמו בבורסה- היא צריכה לשלם מס רגיל על רווח ההון כי רישום= מכירה ומכאן למעשה החברה מחזיקה בני"ע שנסחרים בבורסה ואם חל חוק התיאומים- כשתמכור יחול ס' 6 מיום הרישום ועד יום המכירה, ואם לא חל חוק התיאומים גם לה יהיה פטור לפי ס' 97(ג).

סעיף 101- רישום= מכירה, אבל סעיף זה נותן אפשרות לנישום גם לא לשלם: הנישום יכול לומר שרישום לא שווה מכירה, אבל כשמוכרים בעתיד לא יהיה פטור ממס, ועל הכל- מיום הרכישה יהיה צורך לשלם מס רווח הון. בנוסף, אם מישהו לא שילם ביום הרישום ואח"כ מתחרט, סעיף זה מאפשר לחזור בו.

הפטור לפי ס' 97(ג) בוטל. עליית הערך הריאלית חייבת במס של 15%, וכאשר ני"ע היו אג"ח או ני"ע לא צמודים, שעור המס היה על כל הרווח 10%. למעשה ב- 1.1.03 התווסף חלק ה(3) לפקודה מסעיף 105 יא' (רבתי).

נניח שיחיד החזיק ני"ע שנסחרים בבורסה ני"ע נקנו ב-1.1.02 ב- 2003 רוצה למכור אותם – בניגוד לחלוקה ליניארית ברווח הון בני"ע שנסחרים בבורסה עשו חישוב מדויק: המחיר המקורי של ני"ע הסחירים יהיה ממוצע שווי נייר הערך בשלושת ימי המסחר שקדמו ל- 1.1.03. בעצם: על עליית הערך שלפני המועד הקובע אין מס. המס יהיה רק על עליית הערך מהמועד הקובע ועד יום המכירה.

כחריג: לא לוקחים את הממוצע של השווי במחיר מקורי אם המחיר המקורי שמתואם ל- 31.12.02 יותר גבוה מהשווי שאז ניקח את המחיר המקורי וזה למעשה מגדיל את הפטור. אבל אם לקחנו את המחיר המקורי המתואם בתור מ"מ שלנו ובעת המכירה בפועל אם ייוצר הפסד לא נכיר בהפסד בגובה שבין ההפרש שבין השווי לבין המ"מ המתואם.

הערה: בשנת המס 2003 היה  מקרה מיוחד: הבנקים היו מחויבים לנכות מס במקור של 10% או 15% (לפי סוג ני"ע), אבל הם לא היו ערוכים חזה והם לא ניכו. לעומתם, הברוקרים כן ניכו ב- 2003 (פעלו לפי הפקודה). יצאה הוראה לבנקים שמי שמוכר ני"ע עד ה- 30.6.03 הבנקים ינכו 0.5% מהתמורה. ואם המכירה הייתה בין ה 1.7.03 ועד ה- 31.12.03 צריך לנכות 1% מהתמורה. (גם במקרה של הפסד).

בסוף השנה הנישומים שניכו להם 15%-10% מהרווח התלוננו על האפליה. מס הכנסה אמר שנישום יכול לבחור לגבי שנת המס 2003 איך להיות ממוסה: לפי הבנקים (0.5%-1% מהמחזור) או לפי 10%-15% מהרווח, הנישום היה חייב לבחור שיטה אחת לגבי כלל ניירות הערך. אין אפשרות לחלק. בתנאי שהמכירה הייתה ב 2003.

מאחר והבורסה מאוד עלתה בשנת 2003 נישומים נטו למכירות ממשיות אך פיקטיביות. מס- הכנסה התיר לכלל המחזיקים בני"ע סחירים לבצע מכירות רעיוניות כדי שגם הם יוכלו לבחור באיזו שיטה הם מעוניינים להיות ממוסים.